פתיחת אירועי 140 שנה לפתח תקוה

"הציפורים כאן מצייצות" - כנס היסטוריה ושימור לפתיחת אירועי 140 לייסוד פתח תקוה - אם המושבות יתקיים בתאריך 24 בינואר ביד לבנים.

בכנס החגיגי יופיעו, בין היתר, יורם טהר לב עם קטעים מתוך המופע "איזו מדינה", פרופסור יוסי בן ארצי על ייחודה של פתח תקוה, ד"ר חווה ארליך מהנדסת העיר פ"ת על האתגרים בשימור אתרים, והאדריכלית מיכל פירסטון על ההתפתחות הפיזית של העיר בעשורים הראשונים לקיומה.

צביה לבובי חברת הנהלת העיר וראש הוועדה הציבורית לשימור אתרים, מיוזמות הכנס, מסרה את הפרטים הבאים:

יציאתם של אנשי הישוב הישן בעלי החזון לקנות את אדמת אומלבס ולהקים מושבה חדשה בארץ ישראל של שלהי המאה ה-19, הייתה גם החלטה לשנות את המציאות.

עם הקמת המושבה אירע לארץ ישראל ולעם ישראל נס גלוי. החלה תקופה חדשה בתולדות ישראל, תקופה אשר הובילה לימים להקמת המפעל הציוני ובהמשך להקמת מדינת ישראל. אלו לא היו מתאפשרים ללא התחלה הרואית זו של מייסדי פתח תקוה, שלא בכדי זכתה בתואר המכובד "אם המושבות".

למעשה, לפתח תקוה זכות הראשוניות בכל תחום אפשרי שבלעדיו איננה יכולה לקום מדינה.

בפתח תקוה חזרו החלוצים לעבד את האדמה לראשונה אחרי 2000 שנות גלות. בה נחרש התלם הראשון ובה הונח הגרעין הראשון להתיישבות חקלאית בעת החדשה. לראשונה, ללא הדרכה והכוונה, ללא שום גוף מסייע, ללא ידע בחקלאות וכנגד כל הסיכויים, הם העזו להקים מושבה. העזו והצליחו.

כאן בפתח תקוה הצעירה של לפני 140 שנה החלה גם השמירה העברית ונשיאת הנשק הראשונה. מצבה המיוחד של המושבה בימיה הראשונים גרם לכך שיהיו סכסוכים, התנגשויות והתנקשויות בין המושבה לבין שכניה. על רקע זה קמו במושבה השומרים העבריים הראשונים, כיהודה ראב וכאברהם שפירא ואחרים, שלפי הגדרת משה סמילנסקי היו  דור ראשון לארגון "השומר". שומרי פתח תקווה הראשונים היוו דוגמה לשאר המושבות, בגישתם לסוגיית השמירה וליחס כלפי השכנים והראו להן כיצד להגן על עצמם, בתיהם ושדותיהם.

בפתח תקוה קמה "אגודת הפועלים", זו שדאגה לחזק ולהעמיק את העבודה העברית ולחמה לשמירת זכויות הפועלים. מ"אגודת פועלים" זו, צמחה ברבות הימים הסתדרות העובדים.

פתח תקוה הייתה המושבה הראשונה שהתמודדה עם סוגיית מצוות השמיטה ובהדרכתו ובהכוונתו של הרב קוק זצ"ל, רבה של יפו והמושבות, זכתה להיות גם חלוצת הפסיקה ההלכתית הארץ-ישראלית בכל הנוגע למצוות התלויות בארץ, שנדחקו הצידה למשך 2000 שנות גלות.

כיאה למאורע היסטורי ולאומי מכונן זה, ובהשתלב באירועי 70 שנה למדינת ישראל, החלטנו לפתוח את אירועי שנת ה-140 בכנס עיוני-חווייתי, שיעסוק בהיסטוריה של המושבה ובחשיבות השימור של האתרים שהותירה לנו המושבה הצעירה, כשהזמרת מאי אסיסקוביץ מלווה בשירי מולדת בין הפרקים.

בחלק הראשון של הכנס יעסוק פרופ' יוסי בן ארצי בייחודיות ייסודה של פתח תקוה לעומת ייסוד המושבות האחרות שהוקמו  בעקבותיה ע"י אנשי העלייה הראשונה וכיצד הן הושפעו מעצם קיומה.

החלק השני יעסוק בישן מול חדש ובמתח הטבעי הקיים בין שימור להתחדשות. תפתח מוניקה כהן, יו"ר עמותת "פתח תקווה זה אני"  במצגת שתספר מה שימרו בפתח תקוה עד כה ומה הן התכניות העתידיות בתחום – אתגרים דילמות ומאבקים.  נאזין להרצאת האדריכלית מיכל פירסטון על התפתחותה הפיזית של המושבה בעשורים הראשונים לקיומה. נשמע ממהנדסת העיר, ד"ר  חוה ארליך מהם האתגרים שמציב לנו הצורך בשימור האתרים ההיסטוריים בסביבה אורבנית אינטנסיבית מול הצורך להמשיך בפיתוח עיר דינמית ומתחדשת.

יחתום את האירוע המשורר והיוצר יורם טהר לב, מחבר הבלדה המפורסמת על יואל משה סלומון, בקטעים מתוך המופע "איזו מדינה", כשמלווה אותו הזמרת דלית כהנא.  ברור ששם הכנס "הציפורים כאן מצייצות" נבחר כפראפרזה למילת המפתח של הבלדה, כשהציפורים אכן מצייצות כאן באם המושבות כבר 140 שנה.

האירוע מטעם עירית פתח תקוה בשיתוף המועצה הארצית לשימור אתרי מורשת בישראל ועמותת "פתח תקוה זה אני". 

צוות ההיגוי של האירוע מונה נציגים מעיריית פתח תקווה, ובתוכו אנשי הארכיון לתולדות פ"ת.

הכנס יתקיים ביום רביעי, 24.1, בשעה 17:30 בקריית המוזיאונים - יד לבנים, רחוב ארלוזורוב 30, פ"ת.

כרטיסים בעלות 10 ₪ ניתן להשיג בטלפונים 03-9286303, 03-9052350.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק פ"ת נטו