מראה שעל הקיר - מי היפה בכל העיר?

פמה צ'ודרון שהייתה מורה ראשית במנזר הראשון שהוקם בקנדה מספרת מחוויה אישית.

יום אחד במסגרת ריטריט (תהליך של תרגול אינטנסיבי שנמשך עשרה ימים) - אחרי יום שלם של תרגול, כשניתן לצפות שהתודעה תהיה במצב רגוע ושליו, היא יצאה מחדרה ונתקלה בערמה של כלים מלוכלכים בפינת האוכל, וזה ממש הרגיז אותה.

היא מספרת: "...בריטריט אנחנו כותבים את השמות שלנו על כלי האוכל. כל אחד מקבל קערה וספל ומזלג וכף, ורושם עליהם את שמו. התקרבתי וניסיתי לראות איזה שם כתוב על הכלים האלה. הייתי כבר די בטוחה של מי הם, כי הייתה רק אישה אחת בקבוצה מתוך שמונה שהיה מתאים לה להשאיר אחריה אי-סדר כזה. היא תמיד השאירה אחריה דברים וציפתה שמישהו אחר ינקה במקומה. מי היא חשבה שירחץ את הכלים האלה? אמא שלה? מה היא חשבה? שכולנו פה משרתים שלה? ממש נכנסתי לזה. חשבתי לעצמי: אני מכירה אותה הרבה זמן וכולם חושבים שהיא מתרגלת בכירה, אבל אם כך היא מתנהגת, בחוסר אכפתיות כזה, אז היא בכלל לא מבינה מה זה מדיטציה. כשהגעתי לכיור והבטתי בצלחת, ראיתי שהיה כתוב "פמה", והשם על הספל היה "פמה" ועל המזלג "פמה". הכל היה שלי! אין צורך לומר שנעצרתי כהלומת רעם. וכך גם המחשבות שלי".

הוי מראה, מראה שעל הקיר....תודה לך שדרך הביקורת שלנו על אחרים את משקפת לנו את המקומות שבהם אנחנו עוד צריכים ללמוד כמה שיעורים...

למאמרים נוספים של יהודה בנך בנושא תודעה חופשית

יהודה בנך - כלכלן, מאמן אישי ועסקי מוסמך, דאן 2 קארטה, מתרגל מדיטציה ונון-דואליטי.

Master NLP Practitioner, HypnoCoach Pracrtitioner

הדף העיסקי של יהודה בנך בפורטל פ"תנטו

האתר של יהודה בנך