מי יציל את בית הכנסת הגדול שלנו?

רגעים מרגשים עברתי הבוקר בביקורי בבית הכנסת הגדול בפתח תקווה, בית כנסת בו עליתי לתורה בגיל מצוות לפני כ- 60 שנה, ואליו היו נוהרים תושבי המושבה בימי חג, במיוחד במפגשים על מעקות הברזלים ביום הכיפורים ושמחת תורה.

בית הכנסת "בית יעקב" ידוע לתושבי המושבה כבית הכנסת "הגדול" ברחוב חובבי ציון. הוא נקרא ע"ש  יעקב, אביו של הברון והנדבן אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, כשאת בניית בית הכנסת תכנן וגם פיקח על העבודה המהנדס דניאל הכהן ליפשיץ מראשוני המושבה.

עבודות הבנייה החלו בשנת 1890, ורק לאחר שמשפחת הברון רוטשילד העבירה תרומות להמשך הבנייה שנתקעה באמצע מחוסר תקציב, הסתיימו העבודות  בשנת 1900 (השנה בה נולד אבי שמואל ז"ל מראשוני המתיישבים של המושבה מלאבס), והחלו חגיגות גזירת סרט הכניסה להיכל הקדוש ופתיחת המקום.

דלתות העץ המעוצבות במקור, שהוחלפו משך השנים לשערי ברזל, היו מסוכנות בגלל שהעלו חלודה ועצוב לראות אותם היום, כפי שעצוב לראות את הבמה המרכזית בו נמצא ארון הקודש, המהווה סכנה למתפללים ולמבקרים במקום, בגלל השקע העמוק ביסודות המקום הקדוש. קירות התקרה מתקלפים ומורידים את הטיח כגשם על ראשם של הרבנים וציבור המתפללים.

בימי חיי ביקרתי בבתי כנסת עתיקים ברחבי העולם, בתי כנסת שעברו פוגרומים, בתי כנסת שמתוכם נשלחו יהודים למחנות השמדה, וחייב אני לציין שעד היום בתי הכנסת האלה שמורים ונשמרים בצורה מעוררת כבוד.

הגיע הזמן שלאחר 116 שנה ילמדו אצלנו לשמור על ההיסטוריה ויקום גוף ציבורי או נדבן רציני וייקחו את מלאכת השיקום והשחזור של  קודש הקודשים של העיר פתח תקווה - בית הכנסת הגדול ע"ש יעקב ג'יימס רוטשילד, ויפה שעה אחת קודם, למען כבודנו, למען כבודם של תושבי העיר, דתיים וחילוניים כאחד.

(התמונות באדיבות ההיסטוריון ניסים קלדרון)  

לכתבות נוסטלגיה נוספות על פ"ת לחצו כאן