70 שנה של אהבה

09/04/2014
איכות חיים

בימים אלה מציין ניסים קלדרון, הידוע בכינויו "היסטוריון הכדורגל של הפועל פ"ת", 70 אביבים של אהבה למועדון הספורט הפועל פ"ת.

ניסים נולד ברחוב רוטשילד בפ"ת. בגיל 4 לקח אותו אביו, שהיה בעצמו אחד ממייסדיו של המועדון, לראות משחק של הפועל פ"ת. באותו יום החלה האהבה הגדולה. "המחלה" גברה החל מכיתה א' בבי"ס לעובדים – משה הס. ניסים, ביחד עם בני כיתתו: דרור קשטן, גדעון מרכוס, דב וולקן, אמנון פולישוק ז"ל, רוני שמחי ועוד, הלכו לשחק כדורגל במחלקת הנוער של הפועל פ"ת. המאמן היה יעקב קרלינסקי ומנהל הקבוצה – עמנואל אופיר ז"ל.

קלדרון משחזר את סיום הקריירה שלו כשחקן הפועל פ"ת: "פרשתי בשיא לאחר משחק מול הפועל ת"א. בדרך כלל שיחקנו במסגרת קבוצת הנוער בבוקר, והלכנו בצהריים לצפות בקבוצת הבוגרים. יום אחד יצא ששני המשחקים שוחקו במקביל, והייתי צריך לבחור...עשיתי את הבחירה הנכונה. במשך 60 שנה לא הפסדתי משחק אחד של הפועל פ"ת".

פגשנו את ניסים קלדרון בבוקר מיוחד, בו התארחו בביתו שחקני עבר של מכבי והפועל פ"ת (כתבה נפרדת על המפגש תפורסם בימים הקרובים בפורטל פ"ת). ביתו אמרנו? אין איש ספורט שמכבד עצמו ולא יודע שניסים קלדרון לא גר בבית רגיל, אלא במוזיאון. במרוצת השנים הפך קלדרון את דירתו למוזיאון היסטורי של הכדורגל בכלל והפועל פ"ת בפרט: הקירות, התקרה, השולחנות – הכל מכוסה בדגלים, תמונות, גביעים, תעודות וכדומה. ברשותו עוד תיקים, אלבומים ושקים רבים של תעוד היסטורי משנות החמישים ("האוסף החל מבית אבא") ועד היום. צריך להיות שם כדי להבין ולהאמין. ממש "בית מקדש" של כדורגל. המוזיאון כולל, בין היתר, תיעוד של נבחרות, מועדוני כדורגל מכל העולם והוקרות אישיות, כולל זו שקיבל קלדרון מלב יאשין – שוערה האגדי של נבחרת ברה"מ.

נחזור לילדות. ניסים מספר לנו על גדול שחקני הפועל פ"ת ונבחרת ישראל בכל הזמנים, הלא הוא "ראש הזהב" - נחום סטלמך ז"ל: "נחום גדל אצלנו בחצר הבית". סטלמך היה לאורך השנים דמות מרכזית בחייו של קלדרון, ולמעשה חלק לא מבוטל מהמוזיאון מורכב מתיעוד הקשור אליו. בשנת 1954 עבר קלדרון לגור בשכונת נוה-עוז בעיר: "הדבקתי את כל השכונה בחיידק שקוראים לו הפועל פ"ת, וזה כולל את השכן יורם ארבל, אברהם מיכאלביץ' ("נחום סטלמך השני"), מאמן האתלטיקה מרדכי מגלי, יחזקאל בן-טובים ועוד. כולנו גדלנו לאהבת הפועל פ"ת, והיינו עדים לזכיות בכל האליפויות". ניסים ממשיך ומתאר לנו בערגה כיצד היה נוסע באופן קבוע עם אוטובוס השחקנים למשחקי החוץ: "סטלמך החליט שניסים קלדרון הוא הקמע של הקבוצה. לכן הייתי האוהד היחיד שהורשה להצטרף לאוטובוס של השחקנים. נתתי את הלב שלי לשחקנים. יתר האוהדים נסעו במשאיות – עם גרשון הנהג".

ניסים גם נזכר באמצעי התקשורת שהיו נהוגים באותם זמנים: "כשרצו להודיע על אסיפת שחקנים לפני משחק, המנהל היה תולה מודעה גדולה בבית הכנסת הגדול. זו היתה הדרך היחידה להודיע לשחקנים מתי ולאן להגיע. את התוצאות של המשחקים ביררו דרך המשטרה".

המוזיאון מתעד את מסעותיה של הפועל פ"ת בכל רחבי הגלובוס למשחקי ראווה, וכן את ההופעות בגביעי אירופה בשנות התשעים. קלדרון הפך למעשה לספק תמונות ותיעוד נוסף בנושאי כדורגל של גופים רבים: ארכיון עיריית פ"ת, האצטדיון החדש בפ"ת, ההתאחדות לכדורגל, תערוכות ואירועים של גופים פרטיים. גם אנשים שהלכו לעולמם ובני משפחותיהם ראו ורואים בו את האמצעי הראוי ביותר להנצחת שמם ופועלם.

הבית של קלדרון פתוח לכולם, ובין המבקרים הרבים במהלך השנים היו ראשי עיר, שרים וחברי כנסת. אך גם הוא מודה: "פעם היה נהוג להביא לכאן את השחקנים לפני משחקים חשובים, אבל השחקנים של הפועל פ"ת היום לא יודעים מה זה הפועל פ"ת. למקום הזה אין כל משמעות עבורם".

אנחנו שואלים את קלדרון אם הוא אופטימי, והתשובה ברורה: "אני פסימי. המועדון נהרס. הפועל פ"ת היתה אימפריה מספר 1 בארץ בכל הענפים: כדורגל, כדורסל, כדוריד, אתלטיקה ועוד. הריסת בית הפועל ברחוב וולפסון מסמלת את קריסת המועדון. היינו המובילים מכל הבחינות: נוער, כסף, איכות. בשנים האחרונות המועדון הוא מקום של טרמפיסטים מגלומנים שהפועל פ"ת לא בדמם".

נאחל לקלדרון, שכותב היום בנושאי תיירות, שנים נוספות רבות של פעילות. ולמועדון הפועל פ"ת – להחזיר עטרה ליושנה. המוזיאון ישמח תמיד לקבל חומרים חדשים...

שתף ב-

תגובות

לצורך הוספת תגובה התחבר לאתר באמצעות
הוסף תגובה
...Loading...