לא על הלחם לבדו, ואפילו ייתכן שעדיף בלעדיו...

07/07/2016 | עמרית בן סירה
איכות חיים


הנטורופתית ד"ר עמרית בן סירה מסבירה למה כדאי לשקול שוב את מקומה של החיטה בתזונה שלנו.

"איך אפשר להתחיל את היום בלי לחם?", "אין מצב שאני אחזיק מעמד או אחיה בלעדיו", "השתגעת, מי לא אוכל לחם, אפשר למות ובכלל אני אוכל כבר מזמן רק לחם מלא".

אלה רק חלק מרצף המשפטים הלוהטים שמטופליי משמיעים לי כשמקומו של לחם החיטה בתזונה שאני מציעה להם "מתכווץ".

אז למה בכל זאת אני חושבת שכדאי לשקול שנית את מקומה של החיטה בתזונה של כל אחד מאיתנו? החיטה מאיצה ואפילו די אחראית לשניים משלושת הגורמים האחראים לתהליכי ההזדקנות:

החיטה, בעיקר בגלל פחמימה שייחודית לה בלבד ה- Amilopectim-A, מעלה את רמות הסוכר בדם כמעט יותר מכל פחמימה אחרת. רמות גבוהות של סוכר בדם גורמות להאצה של תהליך (גליקציה) שבו סוכרים יוצרים תרכובת עם חלבון ובכך בעצם הורסים את המבנה התקין של הרקמה. התוצאה, יותר קמטים בעור אך גם פגיעה והרס מהיר יותר של רקמות האיברים הפנימיים בגופנו.

בחמישים השנים האחרונות עברה החיטה "השבחה" על ידי הכלאות רבות כשהמטרה הייתה העלאת כמות הגלוטן במוצריה. כמות גדולה יותר של גלוטן מקלה על מלאכת האפייה ומשפרת את רווחי המאפיות אך זוהי תרכובת חלבונית ייחודית שאינה מסיסת מים ויוצרת תגובה דלקתית בתוך מערכת העיכול. דופנות מעיים דלקתיות מאפשרות לחלקיקי מזון שלא עברו תהליך מלא של פירוק לחדור לזרם הדם ובכך לגרום לדלקות נרחבות יותר, הפעלה מרובה של מערכת החיסון, תגובות אלרגיות, כאבים שונים ותגובות רגישות למזון.

אם לא די בכך, עשירה החיטה בחומצה פיטית – קבוצת חומרים שפוגעת ביכולתו של המעי לספוג  מינרלים. כך אנשים שניזונים מכמויות גדולות של חיטה, שמצייה בדגני בוקר רבים, בעוגות, עוגיות, לחמים, חטיפים ואפילו כחלק מרביכות שמשמות להסמכת מרקים ורטבים, עלולים ליצור לעצמם חוסרים. המינרלים שספיגתם נפגעת כתוצאה מצריכה גבוהה של חומצה פיטית הם: סידן, ברזל, אבץ, מנגן.

לדף העיסקי של עמרית בפורטל פ"ת

ד"ר עמרית בן סירה  - נטורופתית מטפלת ברפואה טבעית רב תחומית

050-5401171

dromrit@yahoo.com

שתף ב-

תגובות

לצורך הוספת תגובה התחבר לאתר באמצעות
הוסף תגובה
...Loading...