זכרונות מטורפים מאברבנאל

07/01/2015 | ניסים קלדרון
חדשות

השבוע פגשתי מכר ותיק ואוהד מטורף של מועדון הפועל פתח-תקוה: "תחזיר אותי לאברבנאל ולימי השיגעון, לימים שלא ישובו עוד", הוא ביקש. "אתה נראה שפוי ולא זקוק לאשפוז באברבנאל", עניתי לו. "לא, לא, הכוונה שלי לימים בהם שיחקה הקבוצה במגרש ברחוב אברבנאל, "מגרש האליפויות" הבלתי נשכח". הבנתי. אז בואו נחזור במנהרת הזמן לימים שהספורט בפתח-תקוה, ובמיוחד הכדורגל בישראל סבב סביב הפועל פתח-תקוה ומגרשה הישן, אך מלא בזיכרונות ילדות ובהערצה כפייתית ללא גבול לאלילי הכדור והרשת. "דור האליפויות".

סטלמך מחפש את הכדור שנפל לחצר של ליבר

הכל החל 4 שנים לאחר שנוסדה קבוצת הכדורגל של הפועל פתח-תקוה. ביוזמת יצחק זאבי ז"ל (לימים יו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל) ואברשקה גינזבורג (מאמן ומורה לספורט) חכרה האגודה בשנת 1939 מאיסר קוסובסקי שטח אדמה בן 14 דונם ששימש לגידול ירקות ופרדס, תמורתו שולמו 80 לא"י לשנה. בתום חוזה החכירה הציע יצחק זאבי בישיבת מועצת הפועלים לקנות את המגרש בסכום של 1,320 לא"י, הצעה שנדחתה על הסף. זאבי הנרגז נטש את הישיבה בטריקת דלת והחל לפעול לגיוס הכסף מח"כ נטע הרפז ומז'יליסט - מנכ"ל חברת הביטות "הסנה", ובניגוד להחלטת מועצת הפועלים, נרשם המגרש ע"ש זאבי, הרפז וז'יליסט.

אולם ההתעמלות והאפסנאות במגרש אברבנאל

מספר חודשים לאחר חתימת ההסכם התחרט בעל הקרקע, בגלל עליית מחירי המגרשים, ורצה לבטל את חוזה הרכישה. הצדדים ביקשו בורר שיפסוק בסוגיה ופנו לברל כצנלסון שקיבל על עצמו את תפקיד הבורר. פסיקתו של הבורר כצנלסון - הגדלת התשלומים לאשתו של של קוסובסקי ל-8 לא"י לחודש, ותשלום יתרת החוב לבעלה, הביאה לסיום הסכסוך הכספי. המגרש נרשם כדת וכדין ע"ש "ניר שיתופית"בע"מ.

חברי הנהלת הפועל פ"ת בתקופת האליפויות

מכאן החלה להירשם בדפי ההיסטוריה פרק נוסטלגי בלתי נשכח, שהחל בשער הראשון שכבש על מגרש אברבנאל חלוץ הקבוצה האגדי מאיר נבנהויז ז"ל בניצחון 5:3 על הכח במשחק במסגרת ליגה א' בתחילת שנת 1940, וסיומו בשער האחרון שנכבש על אותו מגרש, מרגלי חלוץ "הסופה" ציון שרעבי ז"ל - בניצחון 1:0 על הפועל מחנה יהודה במשחק הליגה הלאומית בשנת 1967. ובתווך, בין שני המשחקים, זכתה הפועל פתח-תקווה ב-6 אליפויות וזכייה בגביע המדינה, והשאירה זכרונות נוסטלגיים בלתי נשכחים, הקשורים למגרש האליפויות ברחוב אברבנאל.

שמעון "אוחיון" חן ז"ל וניסים קלדרון בטריבונה הקטנה

זכרונות כמו "הטריבונה הקטנה", שהייתה צמודה לבריכת השחייה של המציל ברקר. שם ישבו מידי שבת ובכל אימוני הקבוצה (כמובן לאחר שאכלו את הלחמנייה עם הנקניק תוצרת בעל הקיוסק יעקב צאיג) דמויות כמו: אברהם לבנדה ז"ל, שלמה "סולו" צאלים ז"ל, יורם אוברקוביץ' ז"ל, גברי לוי, שמעון אוחיון ז"ל, משה נפתלי, האחים אשכנזי, יצחק ועמנואל אופיר ז"ל, קלדרון וצאיג, האוהדות ושחקניות הכדורסל - אדיבה, תמר, לאה ודגונה. כולם יחד צחקו כאשר כדור המשחק היה עובר את חומת המגרש בצד הצפוני ונוחת לחצר של ליבר, ומשם כבר היה נעלם. שם במגרש אברבנאל הידוע כמגרש האליפויות למדנו מה זה אהבה ואהדה ללא גבול לאותם כדורגלנים תוצרת מחלקת הנוער, שנתנו טעם וצבע לחיי צעירים רבים בכל רחבי מדינת ישראל, שהגיעו ומילאו עד אפס מקום מידי שבת את יציעי העץ סביב "הטריבונה הקטנה", צמרות עצי הפרדס מאחורי החומה והמשאיות הצמודות לחומה המכוסה בזפת חם.

אשר זליקוביץ' מכדרר במגרש אברבנאל

לבקשתך מכר וותיק, החזרתי אותך ללא כדורים לטיפול ב-"אברבנאל", המוסד שהוציא מתוכו את גיבורי ילדותנו.

רוכש המגרש יצחק זאבי ז"ל יושב על כסא הנח יחד עם רעייתו וילדיו בחצר ביתו בנווה עוז

(התמונות באדיבות המוזיאון הביתי של ניסים קלדרון)

שתף ב-

תגובות

הפועל פ"ת הנוסטלגית
תמשיך לספר על העבר. מי שאין לו עבר, אין לו עתיד
אשר גולדברג - 07/01/2015
שתף ב שתף ב
נוסטלגיה אמיתית
כמי שישב ביציע הקטן ולפני זה עמד על האופניים מעבר לחומה. כתבה נוסטלגית ומרגשת.
עדי טוקר - 08/01/2015
שתף ב שתף ב
תספר בבקשה מי שדד את מקרקעי הקבוצה
ומי נתן לזה יד.
יוסי - 21/01/2015
שתף ב שתף ב
פלדמן 2 פ"ת
מה היינו עושים בלעדי ניסים קלדרון. כמי שמכיר את הנפשות מאחורי התמונות, כמי שהכיר את זהבי מנוה עוז ואברשה מבי"ס הס, אני נרגש. אך איך המגרש בכל זאת היה בבעלות ההסתדרות?
יהושע גולדרט - 29/10/2015
שתף ב שתף ב
לצורך הוספת תגובה התחבר לאתר באמצעות
הוסף תגובה
...Loading...