תבין שאתה הבוס

רם פז הכהן מדבר הפעם על הקשר שבין פרשת השבוע "לך לך" לבין הבחירות לנשיאות בארה"ב.

פרשת השבוע שלנו "לך לך" מתמקדת באברהם אבינו ומתארת את רצף המקרים הבאים:

1. התיישבות של אברהם בארץ שנקראת בלשון מעבר - ויעבור אברהם בארץ.

2. ירידת אברהם למצרים בעקבות הרעב בארץ.

3. הימנעות מכניסה לעימות עם לוט על הארץ שמובילה לחלוקת הארץ.

4. מרד אזורי במלכי האימפריות - אברהם יוצא להגנת המורדים מפני הדיכוי האכזרי ואף. נצח אך מסרב לקבל את השליטה ומשאיר אותה בידי מלך סדום.

המכנה המשותף לאירועים האלו הוא שאברהם מסרב לקחת אחריות פוליטית על ארץ ישראל בכללה, מה שגורם לאנרכיה. נראה שהסיבה לכך היא שאין לו יורש ולכן הוא נשאר ברובד של המחנך הרוחני של העולם.

הקב"ה דורש ממנו לתקן את העולם וכדי לממש את זה הוא מכריח אותו ליצור את האומה הישראלית - גוף פוליטי קדוש שעתיד להראות לעולם כיצד עם שלם על כל מרחבי המעשה שלו יכול להיות קשור לקב"ה.

אז רבותיי ההיסטוריה חוזרת. הנה עם ישראל חזר לארצו ומסרב לנהוג בה כריבון, הוא מעדיף לתת שליטות מסוימות על אדמתו בתמורה לשקט מזויף, או להשאיר סמכויות בידי ארה"ב והאו"ם.

בכל התקופה האחרונה שאלו אותנו מי יותר טוב ליהודים - טראמפ או קלינטון? זו תוצאה של חשיבה שמסירה אחריות.

אנו צריכים לדרוש שההנהגה שלנו תהיה עצמאית לחלוטין. קשרים עם אומות אחרות יבואו כשנכיר בגדלותנו - אנשים מכבדים את מי שמכבד את עצמו גם כשהם לא מסכימים איתו.

לשם כך אנו צריכים לפתח את היצחק שלנו - את הכח הלאומי השמח שגאה במורשתו, פועל לתיקון העולם מתוך גדולה וערך עצמי ולא כגרורה אמריקאית.

ובנימה אישית - אם כבר דברנו על אותנטיות. אנו עומדים לקראת חג הסיגד - חג שחגגו אחינו יוצאי גלות אתיופיה בכמיהה לציון ולבית המקדש. לבי נחמץ כל פעם שאני רואה שהחג המקביל לו אצל יוצאי גלות מרוקו המימונה הפך להיות גרורה של מסיבה מערבית - אמריקאית עם מאכלים מזרחיים ללא כל תוכן עצמי. אני קורא לאחינו לשמור על האותנטיות בחגים, על הצניעות הטהורה של אבותינו ואמותינו, על צורת ביטויי השמחה הנקייה בלי טריגרים חיצוניים של שמחה מזויפת.

פשוט לבטא את האני האמיתי החי בתוכנו, שיש לו כל כך הרבה מה לתת לעולם בלי לקחת מהעולם את מה שגורם לקלקולו.

שבת שלום ומבורך!

לעמוד הראשי של פ"שנטו