סיפורה של מתנדבת

מאת: מתילדה כהן סראנו – בית ליאון רקנאטי

סיפרה לי רחל (שם בדוי): התנדבתי לויצ"ו במשך המון שנים. היינו מקבלים בגדים משומשים במצב טוב ותכשיטים זולים, והיינו מוכרים אותם בבזארים במחיר סמלי.

פעם אחת כשהייתי אחראית למכירת חפצים, ניגש אלי ילד אתיופי בערך בן 5 ואמר לי: "אני רוצה לקנות מתנה לאימא שלי, ליום האם". הוא הצביע על תכשיט ואמר: "כמה זה עולה?"

אמרתי לו: "עשרה שקלים".

הוא אמר: "יש לי רק שקל אחד".

"זה בסדר!" אמרתי לו.

נתתי לו את התכשיט והוא נתן לי את השקל שלו. הילד היה מאושר.

הוא הלך לו ומספר דקות אחרי זה חזר עם ילדה.

אמר לי: "גם לחברה שלי יש שקל אחד והיא רוצה לקנות מתנה לאימה".

נתתי גם לילדה תכשיט לאימה והיא הלכה מאושרת.

אז גם אני הייתי מאושרת.

לבלוג של מתילדה בפורטל פ"ת