החיים במושבה פ"ת במבט אל העבר

מאת: מור ביטון

ניצה איצקוביץ', תושבת ותיקה בעיר פתח תקווה ביקרה בכיתתנו בחטיבת הביניים אחד העם במסגרת שיעורי גיאוגרפיה, העוסקת בחודשים אלו בתכנון העירוני של פתח תקווה, וכחלק מהעבודה סיפרה לנו אודות תולדות חייה בעיר כעדות על החיים בפתח תקווה.

ניצה נולדה בבית החולים בלינסון, גדלה בשכונת כפר גנים והתחנכה בבית ספר פיק"א מספרת על ילדותה: "היינו ילדים מאוד מאושרים, חיינו בטבע, ילדי טבע, רכבנו על הסוסים ורגלינו היו יחפות בחול".

"באותם ימים, המחייה לא הייתה נוחה במיוחד, לא לכל ילד היה חדר משלו, קורת גג חזקה עשויה מבטון ולבנים, ואף המילה חשמל לא הופיעה בלקסיקון של התושבים; בעבר התגוררו בצריפים עשויים מעץ, אך אף אחד לא התלונן על המציאות הקשה כיוון שכולם גדלו בנורמה הזו. התושבים העבירו את בגדיהם בין ילדיהם, מהבכור לבן הזקונים על מנת לחסוך בכסף, קנו בלוקים של קרח על מנת לקרר את האוכל במקרר, הדליקו עששיות נפט ששימשו כתחליף לאנרגיה של אור וחום. בכנות, לא הייתי מוכנה לחזור לחיים שכאלה, אך באותה תקופה לא הייתה ברירה אחרת. החיים בצוותא ושיתוף היו נדרשים והתקבלו באהבה".

על המלריה כבר שמעתם?

פ"ת נוסדה בשנת 1878 ע"י חמישה מתנדבים מירושלים - הבלדה של יואל משה סלומון, נשמע מוכר? האדמות החקלאיות בפתח תקווה היו בבעלות הערבים ונקנו ע"י אותם מתנדבים. האדמות בפ"ת היו פוריות וטובות לעיבוד חקלאי, מדושנות טוב והיבול יוצא מן הכלל. נשמע כמו פתיחה לסיפור אגדה? האומנם? לאור מזג האוויר הגשום ואף השלג שירד, האדמות בפתח תקווה לא ספגו את כל כמויות המשקעים ונוצרו אדמות ביצה שהובילו ליתושים שהובילו למחלות, כמו הקדחת והמלריה, רבים מתו אז.

הישועה הגיעה

הברון רוטשילד שכר עצי אקליפטוס מאוסטרליה על מנת למגר את כמות הביצות והאדמות שניזוקו בעקבות הגשם, שורשי עצי האיקליפטוס ייבשו אותם.

הפרדסים בפתח תקווה – הצלחה מסחררת

באותה תקופה האנשים העמידים בפתח תקווה יכלו להרשות לעצמם לקנות חלקות אדמה ולשתול בהם עצי תפוזים, למעשה הם הקימו פרדסים וייצאו את פירותיהם. החל מהמאה ה-21 הפרדסים נעקרים לטובת שטחים לשכונות חדשות בעיר פתח תקווה, הבתים הפרטיים הולכים ונעלמים לטובת בניינים רבי קומות (ראו שכונת אם המושבות לדוגמה) ומזה זמן רב תושבי העיר אינם עוסקים עוד בחקלאות.

כיום העיר פתח תקווה מצטיירת לתושבי ישראל כעיר מתועשת, בעלת מפעלי תעשייה ובתי חולים שכל פיסה ירוקה שנשארה בה מתועשת. מצער לראות שסממני המושבה הכפרית אט אט נעלמו עם השנים ונהפכו עם הזמן לעיר מתועשת ומודרנית, אולם עיריית פתח תקווה פועלת לשימור מבנים שהיוו אבן דרך להתפתחות היישוב טרם קום המדינה.

לבלוג של מור