החייט הגאוותן

מאת: מתילדה כהן סראנו - בית ליאון רקנאטי

היה חייט שתפר עבור משפחות מאוד עשירות. הוא היה כל כך מוכשר עד שעשה לעצמו קליינטורה גדולה. מיום ליום הוא נהיה יותר ויותר גאוותן והתחיל לומר: "אני החייט הטוב ביותר במדינה!"

דבר זה היגיע לאוזני במלך שלא אהב זאת ואמר: "מה השוויץ הזה?"

ציווה שיקראו לו ואמר לו: "ראה, כח את הבד הזה שהוא יקר מאוד ותפור לי גלימה".

התרברב החייט עוד יותר, לקח את הבד והלך לתפור אותו, באומרו לכולם: "המלך קרה לי... אני אתפור לו גלימה... אני חייט המלך!"

כשסיים לתפור את הגלימה, ניגש אל המלך ואמר לו: "אדוני המלך, הבאתי לך את הגלימה. ראה איזה יופי! תפירה כזאת לא מוצאים בעולם!"

מדד אותה המלך והורידה אותה מייד ברוגז, באומרו: "מה זה?! מה שעשית לא שווה כלום! קח לך אותה בחזרה!"

החייט נשאר המום, הוריד את ראשו, לקח את הגלימה והסתלק.

הלך הביתה, פרם את הגלימה ולעט לעט תפר אותה שוב ואחרי זה התייצב בפני המלך, הוריד את ראשו ואמר לו: "אדוני המלך, הועיל לקחת את הגלימה. תפרתי אותה מחדש. אני מקווה מאוד שהיא תמצא חן בעינייך".

לקח המלך את הגלימה, לבש אותה ואמר: "אה! היא יפה מאוד. כך אני אוהב אותה!"

קד החייט קידה לפני המלך ואמר לו: "אדונו המלך, אני לא מבין: זו אותה גלימה!"

אמר לו המלך: "אני רציתי ללמד אותך לא להתרברב, ולמרות שאתה באמת מוכשר מאוד והמלך קרה לך, אתה חייב להישאר צנוע ולא תתרברב כל הזמן".